כזכור לכם, בפוסט הראשון בסדרה פירטנו מהו קניין בכלל ומהו קניין רוחני בפרט – וכיצד הוא שונה מקניין מוחשי. כמו כן, פירטנו איפה, בימים אלה של התפתחות טכנולוגית, קיים כשל השוק המובנה בהגנה על קניין רוחני, ובהתאם מדוע ההגנה על קניין רוחני מצריכה דינים מיוחדים.כפי שאתם בוודאי זוכרים, ככלל, ההגנה על קניין רוחני מתחלקת ל-3 "חבילות זכויות" עיקריות, השונות זו מזו ברוחב ההגנה המוענקת ובתנאי הסף הנדרשים לזכאות; פטנט (המוענק לפי חוק הפטנטים), זכויות יוצרים (המוענק בהתאם לחוק זכות יוצרים) וסוד מסחרי (המוענק לפי חוק עוולות מסחריות). בנוסף לאלה, הדין מעניק גם הגנה על עיצובים – מה שפעם היה מוכר כ"מדגם" – והגנה על סימני מסחר ושירות (כגון שם עסק, לוגו וכיו"ב).כפי שפירטנו בפוסטים הקודמים, כל חבילה מצריכה עמידה בתנאי סף שונים כדי לזכות בהגנה לפיה, וכמובן, כרוחב ההגנה כך הקושי הנדרש מהיוצר על מנת לזכות בה. הפוסטים הקודמים דנו בפטנט ובזכויות יוצרים; היום הגיעה העת לדון בסוד מסחרי.לעסק!
ע"פ הוראות חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999:"סוד מסחרי" – "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".סוד מסחרי יכול להיות כל דבר העומד בדרישות דלעיל, גם אם, לכשעצמו הוא אינו אמצאה שהיא כשירת פטנט ואינו מוגן על פי זכות יוצרים. ולמשל (ואפשר לצטט מטיוטת הסכם הסודיות החביבה עליכם): "תהליך, מתכון, נוסחה, עיצוב, תבנית..." ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לסוד מסחרי הוא המתכון של המשקה "קוקה קולה" – המתכון הזה נשמר בסודיות מוחלטת, בסניף בנק באטלנטה וכולל (לפחות לפי ויקיפדיה) "שבע תמציות שונות המופקות מפרחים, עלים ושורשים" (אגב, אף אחת מהתמציות האלה אינן כוללות קוקאין שעל שמו ה"קוקה" או מיצוי של אגוז הקולה שעל שמו ה"קולה").
אתם בוודאי זוכרים מהפוסטים הקודמים, כי פטנט מגן לא רק על ביטוי של רעיון – אלא על הרעיון עצמו; וראו לעניין זה את סעיפים 49 ו-50 לחוק הפטנטים. מאידך, כרוחב ההגנה, כך גובה הרף בקבלת פטנט (ופירטנו על כך בפוסט שבראשו מתנוססת תמונת אשכיו של בוראט).לעומת זאת, הגנה לפי זכות יוצרים ניתנת בקלות רבה יותר, כאשר הדרישות היחידות הינם דרישות קיבוע (כגון כתיבה, הקלטה וכיו"ב) ומקוריות, אך רוחב ההגנה מגן על דרך הביטוי בלבד ולא על הרעיון.הן פטנט והן הגנה לפי זכות יוצרים ניתנות לתקופה הקבועה בדין, ולאחר מכן – הופך הקניין הרוחני הרלוונטי לנחלת הכלל.לעומת אלה, סוד מסחרי הוא סוג של בן כלאיים (ה"כבשה השחורה" של דיני הקניין הרוחני) – מצד אחד, ההגנה לגביו ניתנת לנצח, ובלבד שבעליו עומד בהוראות הדין לגביו (כלומר, הסוד אינו נחלת הרבים, אינו ניתן לגילוי בנקל, מקנה לבעלים יתרון עסקי, והבעלים נוקט אמצעים סבירים לשמירה על סודיותו).מהרגע שהסוד אינו עומד עוד בתנאים דלעיל, הוא הופך להיות לנחלת הכלל והשימוש בו מותר לכל אדם.
ישנה ביקורת לא מעטה על "בן הכלאיים" שהוא הסוד המסחרי והוא כונה בעבר בכל מיני שמות מעליבים ("מעין" קניין רוחני). מהותה של הביקורת היא, כי בעוד ה"חליפין" בין מבקש הפטנט לבין האנושות היא מתן הגנה כנגד חשיפת מלוא ההמצאה, כאן ההמצאה נותרת בסוד, והאנושות אינה יכולה ליהנות ממנה; ניתנת כאן חסימה כמעין זו שניתנת לגבי פטנט, אך ללא התמורה (כלומר חשיפת הפטנט במלואו לציבור) והכל – ללא הגבלת זמן.למשל, על פי הדין בישראל, סוד מסחרי שנגלה לעובד עקב עבודתו שייך למעביד, ולמעט אם הסוד הזה הפך להיות חלק מ"כישוריו המקצועיים הכלליים של העובד", הוא מנוע מלהשתמש בו, דבר שיש בו בכדי להגביל גם את חופש העיסוק (וראו בעניין זה עוד מטה) וגם את התחרות ולתת למעביד מונופול על מידע.אלא, שהגנה על סוד מסחרי ניתנת להסבר ע"פ תיאוריות כלכליות. אפשרות ההגנה על סוד מסחרי מתמרצת פעילות כלכלית ונותנת תמריץ לעסקים להשקיע כספים רבים בפיתוח תהליכים, נוסחאות וכד' המשמשים את העסק עצמו (אף אם אלה אינם כשירים לרישום כפטנט) מבלי לחשוש שההשקעה תרד לטמיון.האיזון שניתן, מנגד, הוא התרת "הנדסה חוזרת" של סוד מסחרי כדי לגלותו, דבר שאינו מותר אל מול אמצאה המוגנת בפטנט.
בקצרה – אסור ליטול סוד מסחרי, או לעשות בו שימוש, ללא הסכמת בעליו; במקרים כאלה, יהא העושה שימוש בסוד המסחרי מעוול בעוולה של "גזל סוד מסחרי".
הדין בעולם ובישראל מחריג במפורש מצב בו אדם הגיע לסוד המסחרי שלא באמצעות נטילתו מבעליו אלא באמצעות "הנדסה חוזרת" – כלומר (לפי לשון החוק) "פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי...".כלומר: לגנוב את המתכון של חומר הנקיון החביב עליכם – אסור. לעומת זאת, לקחתו למעבדה כדי לנסות ולהבין את החומרים הפעילים בו – מותר אף מותר; זאת למעט אם חתמתם על הסכם סודיות שאני ניסחתי (וראו על כך מטה).
גאונותה של "קוקה קולה" היא בוודאי לא בסוד המסחרי שלה – שאני מניח שכיום הוא חסר ערך בפני עצמו, שכן כל מתחריה בוודאי פיענחו אותו זה מכבר, ברמה כזו או אחרת של דיוק, באמצעות הנדסה חוזרת (ובהתאם, אני, על אף אנינות החיך המאפיינת אותי בדרך כלל, אינני מסוגל להבדיל בין קוקה קולה לקולה של טמפו, וסליחתי נתונה מראש לטהרנים הקוראים כאן), אלא בעצם ההדגשה והפרסום הרב הניתנים לעצם קיומו של סוד כזה (והנה הוכחה, כי אנשי שיווק מוכשרים יכולים להשתמש גם בסוד מסחרי חסר ערך בפני עצמו כאמצעי שיווק נפלא).
זוכרים את סדרת הפוסטים שהתחילה את המברג המשפטי ליזם? הסכמי סודיות? והרי לכם את האמצעי הראשון במעלה (והקל ביותר לנקיטה) – החתמה על הסכם סודיות.בבוא בית משפט לבדוק האם תינתן הגנה על סוד מסחרי או לא, ייבדק, ראשית, האם הבעלים נקט "אמצעים סבירים" להגנה עליו, וזה אחד האמצעים שהכי קל להראות.עשו והגדילו עורכי הדין והוסיפו להסכם הסודיות סעיף האוסר על "הנדסה חוזרת" של המידע הסודי, למרות שעל פי דין הנדסה חוזרת מותרת; ולכן, כל החותם על הסכם סודיות ומבצע "הנדסה חוזרת" של המידע הסודי לא ייחשב כגוזל סוד מסחרי – אבל עשוי להיחשב כמפר חוזה.בקבוצת ה"מברג" בפייסבוק פורסם מאמר מעניין (באנגלית) העוסק ב"אמצעים סבירים" נוספים, כגון אמצעים טכנולוגיים.
הדין בישראל מאפשר הגנה בעילות שונות ותחת חיקוקים שונים (ובלבד שהתובע לא יזכה לכפל פיצוי).שאלה שנשאלת רבות בקבוצות של יזמים כאן בפייסבוק, היא למשל – כיצד מגינים על אפליקציה או תוכנה. כפי שאתם בוודאי זוכרים מהפוסט הקודם, על הקוד של התוכנה (ולפעמים גם על התכנון או האפיון שלה) קיימת הגנה בזכויות יוצרים. עם זאת, ככל שהתוכנה גם עולה כדי הגדרת "סוד מסחרי" (ולמשל – דרך פעולתה מקנה ליוצר יתרון עסקי והיא איננה ניתנת לגילוי בנקל) התוכנה יכולה לחסות תחת שתי החבילות האלה – גם להיות מוגנת בזכות יוצרים וגם להיות מוגנת כסוד מסחרי.אם אתה יזם שיש לו רעיון לאפליקציה– חבילת ההגנה ש"אתפור" לך תחסה תחת שתי אלה – הן זכות יוצרים והן סוד מסחרי.
כמו בכל דיני הקניין הרוחני – קיימת התנגשות בין עקרונות המקדשים זרימה חופשית של מידע, קיום תחרות, חופש עיסוק וכיו"ב, לבין מתן "מונופול" לגוף מסוים על מידע מסוים.ולמשל; כל אחד מכם שחתם מימיו על הסכם עבודה, חתם על נספח ארוך כאורך הגלות ובו התחייב אל מול מעסיקו לשמור בסודיות על מידע סודי של המעסיק מעתה ועד עולם (והמידע הזה הוא כמובן סוד מסחרי).עם זאת, חופש העיסוק, כידוע, היא זכות חוקתית (חוק יסוד: חופש העיסוק).לכן השאלה אם סוד מסחרי הוא "קניין" – חשובה. השמירה על קניינו של אדם אף היא, כידוע, זכות חוקתית (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), יש הבדל בין איזון זכות חוקתית (חופש העיסוק) לבין זכות חוקתית אחרת (זכות הקניין) לבין איזון בין זכות חוקתית לכזו שאיננה חוקתית. ואכן, בספרות ישנה נטיה להכיר בסוד מסחרי כ"קניין", שאף השמירה עליו חוסה תחת חוק יסוד. זהו להיום - ונתראה בפוסט הבא :)
הפוסט עניין אתכם? הישארו מעודכנים; ניתן להירשם לרשימת התפוצה של המברג כאן.