כזכור לכם, בפוסט הקודם פירטתי בכמה מילים מהו קניין בכלל ומהו קניין רוחני בפרט. פירטתי בכמה מילים את ההבדל בין קניין רוחני ומוחשי, ואיפה קיים כשל השוק בהגנה על קניין רוחני שמצריך דינים מיוחדים, השונים מהדינים שנועדו להגן על קניין מוחשי.
ניתן להרחיב על הניתוח התיאורטי רבות, ואולי עוד נעשה כן בעתיד (תיאוריה זה פצצות של דבר); אבל היום – אני רוצה לפרט בפניכם בכמה מילים את "חבילות" הזכויות השונות שהדין מקנה על מנת להגן על קניין רוחני. מכיוון שאי אפשר לדחוס הכל לתוך פוסט אחד (מבלי להתיש אתכם, קוראיי הנאמנים...), בפוסט זה נפרט מהי חבילת הזכויות לממציא פטנט, ובפוסטים הבאים נמשיך ונפרט ביחס ליצירות (קולנועיות, מוסיקליות, ספרותיות) וכן ביחס לסודות מסחריים (ואם יהיה זמן וכח, גם ביחס לעיצובים רשומים ולסימני מסחר ושירות).
אני מקווה, שסדרת הפוסטים הזו תעשה לכם קצת סדר ותלמד אתכם כיצד יש להתייחס לקניין הרוחני הספציפי שלכם.
לעסק!
בפוסט הקודם, כתבנו שלכלל האנשים, האנושות, יש אינטרס להרבות המצאות ויצירות ככל הניתן וכן להרבות שימושים בהם. להבדיל משימושים בקניין מוחשי – שימוש בקניין רוחני אינו מדלל, מבזבז או מכחיד את היצירה, אלא רק תורם לרווחה המצרפית של האנושות.
עם זאת, הבנו גם שלולא נתמרץ יוצרים וממציאים, לא יהיה להם אינטרס כלכלי להמציא וליצור.
הדבר הזה אינו נכון בכל המקרים (בני אדם יצרו והמציאו מאז ומעולם; התגמול ליוצרים אינו רק כלכלי; למשל – הכותבים של מאמרים אקדמיים, מוצר שלכל הדעות יצירתו עולה במשאבים ניכרים, אינם כותבים לשם תמריץ כלכלי, אלא לשם כבוד והכרה מצד עמיתיהם והתקדמות בהיררכיה האקדמית) ואכן, יש גישות כלכליות שתוהות האם נכון, ככלל, לתת הגנה על קניין רוחני, ואם כן – מהו רוחב היריעה והתקופה הנדרשים; הדיון התיאורטי הזה הוא מעבר ליריעה שאני יכול לפרוש כאן (אך אשמח להפנות את המעוניינים למאמרים מעניינים בנושא).
למעשה, ניתן לומר שההגנה על קניין רוחני היא מעין הסכם בין היוצר או הממציא לבין האנושות. היוצר או הממציא נדרש לתנאים מסוימים, ואם יעמוד בהם – יצירתו תקבל הגנה. בסדרה הזו, נפרט את סוגי ה"חבילות" השונות אותם הדין מקנה.
הפסיקה בישראל הגדירה זאת באופן קולע, בקובעה כי מטרת שיטת הפטנטים היא "לעודד בני אדם, המחוננים בכישרון ההמצאה, להפעיל את כשרונם... להמריצם לגלות את הידיעות הסובבות את המצאתם לאגף הפטנטים כדי שתהיינה בתום תקופת הפטנט לנחלת הרבים, ולהביא בהקדם האפשרי לידי ניצול מעשי של ההמצאה..." כלומר, הממציא יקבל תמריץ כלכלי בצורת הגנה רחבה, ומנגד לכך יהיה עליו לעמוד בדרישות הרלוונטיות וגם לחשוף את מלוא המצאתו בפני האנושות ככלל.
רוחב ההגנה על פטנט – ניכר; פטנט מקבל הגנה לא רק על דרך ביטויו בפועל, אלא גם הרעיון העומד מאחוריו; כלומר ממציאים שהמציאו המצאה זהה לאחר מתן הפטנט, באופן בלתי תלוי לחלוטין בהמצאה שבגינה נרשם פטנט, לא יוכלו להשתמש בהמצאתם.
רוחב ההגנה הזה נדרש כדי לתמרץ ממציאים, בייחוד בתחומים שהם עתירי מחקר ופיתוח. קחו בחשבון, למשל, המצאה של תרופות חדשות. עלויות המחקר והפיתוח, וכן עלויות אישור כל תרופה לשימוש, כבירות ועולות לעיתים מליארדים של דולרים.
לולא היה תמריץ כלכלי משמעותי לחברות התרופות להשקיע את זמנם בפיתוח תרופות חדשות, הרי שפשוט לא היו נוצרות כאלה.
אך, כרוחב ההגנה – כך הקושי בקבלת הפטנט. על הממציא לעמוד בדרישות רבות וקשות, וכל מי שהגיש בקשה לפטנט עבר את התלאות הללו על בשרו; הכרתי פעם עו"ד לענייני פטנטים שנהג לומר שרשם הפטנטים הוא פקיד שמקבל כסף (באופן מוצהר!) על מנת להקשות ככל הניתן על אלה המבקשים ממנו שירותים...
כאמור לעיל – ממציא נדרש לעמוד בתנאים שאינם פשוטים כדי לזכות בהגנת פטנט, והם כדלקמן:
על הממציא להראות כי מדובר בהמצאה שהיא "כשירת פטנט" (סעיף 3 לחוק הפטנטים), כלומר עליה להיות (באופן מצטבר) חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי וכי יש בה התקדמות המצאתית.
על כל אחד ואחד מתנאי הסף האלה נכתבו הררים של מילים, וכמובן שישנה פסיקה עניפה, וכל אחד ואחד מהם שווה מאמר בפני עצמו.
היות ההמצאה חדשה – משמעותה, שלא פורסמה בפומבי בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצעה.
והנה הגענו לתמונה המככבת בפוסט הזה - זוכרים את הסרט "בוראט" (ששפך אותי מצחוק בכל פעם שצפיתי בו)? זוכרים את בגד הים המגוחך שלבש? די היה בסרט הזה בכדי שרשם הפטנטים האמריקאי יראה בכך כ"פרסום" ויסרב, בהתאם, לרשום פטנט על לבוש דומה - שלפי ממציאו נועד כדי "לאפשר תמיכה לאשכים לגברים הסובלים ממחלות הגורמות לאי נוחות באיזור" (תירגום חופשי, והתנצלותי לממציא אם לא שיקפתי את דבריו נכונה).
התקדמות המצאתית - בקבוצת הפייסבוק של המברג המשפטי ליזם פרסום Ilan Keren פוסט שלם על הגדרת החוק את המילים "התקדמות המצאתית" – היינו, "התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה", ורבים שאלו לפני, ועוד ישאלו אחרי, מיהו אותו "בעל מקצוע ממוצע", דבר המותיר לרשם הפטנטים שיקול רחב בבואו לפסול רישום פטנט.
כנגד ההגנה שיקבל, שבצידה רווחים כלכליים, הממציא נדרש להראות בבקשתו את המצאתו בפירוט מקסימלי – כזה שבעל מקצוע יכול לייצר לפיו את ההמצאה רק מעיון בו (אם כי, כמובן, בתקופת הפטנט אדם לא יהיה רשאי לייצר את נושא ההמצאה ללא רישיון בעל הפטנט).
ככל שהפירוט לא יעמוד בדרישה הזו, הרי שהפטנט לא יתקבל לרישום – ויכול גם שיפסל בדיעבד.
זהו להיום; בפוסט הבא – נמשיך ונפרט ביחס לחבילות הזכויות השונות העומדות לממציא וליוצר.
הפוסט עניין אתכם? הישארו מעודכנים; ניתן להירשם לרשימת התפוצה של המברג כאן.
אני הכי טוב במה שאני עושה. רוצים שהמברג יחשוב גם למענכם? כתבו לי: eitan@eislaw.co.il;
או בווצאפ - +972-52-5903675.