לפני שנתחיל:
אם טרם קראתם, וחשוב לכם לקרוא לפי הסדר, אני מציע שתתחילו דווקא בסקירה מקיפה על חוק הספאם (מה הקשר בין לוף, נסיך ניגרי ונפילתה של האימפריה הבריטית?) -ניתן לקרוא כאן.
בהקלטת וובינר שערכתי ללקוחות "סמוב" בנושא ניתן לצפות כאן; לוובינר נרשמו מאות אנשים, ונשאלו בו עשרות רבות של שאלות (על רובן לא הספקתי לענות, מחמת אילוצי זמן).
זהו, אפשר להתקדם :)
אחרי שתירגעו, תשתו כוס מים קרים, ותסיימו לברך את התובע ואת בני משפחתו, צריך גם להיות פרואקטיביים ולטפל במכה הזו.
תתפלאו: חלק משמעותי מהטיפול הוא בידיים שלכם. הבנת הסיפור המלא, על כל פרטי פרטיו, חשובה לא פחות, ופעמים רבות יותר, מאיכות הטיעון המשפטי!
ראשית, זאת יש לדעת – מרבית התביעות המוגשות כיום בגין ספאם, ובעיקר התביעות הייצוגיות, מוגשות על-ידי "תובעים מקצועיים", שטרדנותם – פרנסתם.
החדשות הרעות הן, כי תובעים כאלה הם תובעים מיומנים, הם ראו ושמעו הכל, והם יודעים מתי להתפשר (ומתי גם לא), והם לא נבהלים בקלות.
אך יש גם חדשות טובות.
לתובעים האלה "שיטות עבודה" וכן "טריקים" ו"שטיקים" שהם משתמשים בהם כדי ללכוד עסקים ברשתם, וכן פסקי דין רבים בהם שיטות העבודה האלה מפורטות. אנחנו מאמינים גדולים בהגנה פרואקטיבית; אין שום סיבה שכתב ההגנה שלכם לא יהיה גם כתב אישום, שמפרט את כל אותם טריקים ושטיקים - במיוחד את אלה שהשתמשו בהם בכדי לתבוע אתכם.
חשוב לזכור:
לשון אחרת:
אם תעמידו הגנה מיומנת וחזקה, שמבינה את התחום לא פחות (וגם יותר) מהתובע ומבינה את עולם המשפט, הטרדן יבחר להילחם בתיקים אחרים, בהם העמידו הגנה פחות טובה.
לגודל המשרד איתו תעבדו אין משמעות; לידע, למיומנות ובעיקר לאנרגיה (זה מה שרואים כשמסתכלים לעורך הדין בעיניים) יש ויש. ותפקידנו הוא לספק לכם את השרירים. (או בקיצור, "איתנו לא מתעסקים"...).
ועכשיו, כמובטח, הנה רשימה של "שטיקים" ו"טריקים" שנתקלנו בהם בעבר.
ראשית, קנו זכוכית מגדלת. עם הגעת התביעה אליכם, יש לסרוק אותה, ובעיקר את נספחיה, "בזכוכית מגדלת".
האם שלחו הודעות הסרה, או אחרות, אליכם? מאיזו כתובת, ולאיזו כתובת, הן נשלחו? מתי? האם במסגרת הנספחים צורפו את מלוא הצילום של הודעת הדוא"ל או המסרון הרלוונטיים, או ש"נשמטו" מהצילום, דרך פלא, פרטים חשובים כגון כתובת השולח, תאריך, שעה?
מי התובע? מה כבר נאמר עליו? האם הוא עורך דין? מיהם שותפיו? מי האנשים איתם הוא תובע במשותף? את מי ייצג בעבר? למידע זה משמעות כבירה.
האם ידעתם, למשל, כי בית משפט לתביעות קטנות כבר פסק, כי טרדן ידוע המגיש תביעות ספאם רבות, שולח בעצמו ספאם בכל מייל שלו, על-ידי שימוש בחתימת מייל בת חצי עמוד שמאדירה אותו ואת פעליו? האם ידעתם שתובע סדרתי אחר גונה בעבר בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, בשל התנהלות מתלהמת ותוקפנית? האם ידעתם, שבפרוטוקול דיון פלוני מעד טרדן אלמוני בלשונו, והודה ששיקר לבית המשפט?
איך בוצעה ההצטרפות לשירות? פעמים רבות, טרדנים מצטרפים לרשימות תפוצה בכוונה, בכדי להכשיל את השולחים. "הכשלה" כזו יכולה לקרות במספר דרכים (אותם נפרט בהמשך).
האם ההצטרפות בוצעה באמצעות כתובת ייעודית או שם בדוי ייעודי? ישנם תובעים סדרתיים הנוהגים לתעד את הצטרפותם לרשימה (למשל בצילומי מסך) ולשמור צילומים אלה לשם שליפתם ביום פקודה. אלא, שתובע כזה נרשם לעשרות ומאות רשימות תפוצה, והוא זקוק לשיטה לזכור למה הצטרף ומתי.
נתקלנו לכן בתובעים שנרשמים לשירות באמצעות פתיחת תיבת דואר חינמית עם שם ייעודי, המכיל בעצמו את שם השירות שאליו נרשמו; למשל אדם שמצטרף לשירות של "פוקס" יצטרף באמצעות הכתובת “fox1980@gmail.com; או לחילופין נרשמים בשם בדוי ייעודי, המכיל את שם השירות ("ברוך פוקס").
כך, הטרדן יודע, כי כל מייל שמגיע לתיבה זו, או כל מייל המכיל את השם הזה, מקורו ברשימת התפוצה הרלוונטית.
האם בוצעה "בקשת הסרה" מהשירות? אם כן, האם היא בוצעה בלחיצה על כפתור ייעודי לשם כך? לפעמים בקשת ההסרה מבוצעת לא באמצעות לחיצה על כפתור "הסר" המיועד לשם כך בגוף הדוא"ל או במסרון חוזר , אלא בהודעת דוא"ל חוזרת ("הסירו אותי מרשימת התפוצה") או בדרך מסורבלת אחרת (פקס, מכתב רשום, שיחת טלפון...). תובעים נוהגים לטעון כי הם "חוששים ללחוץ על קישורים" המובילים לרשת האינטרנט מחמת "חששם מפני וירוסים".
אכן, ב- רעא 1954/14 אילן חזני נ' שמעון הנגבי (סיתונית מועדון דאיה ורחיפה במצנחים) קבע שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, כי "דואר הזבל אף משמש להפצת וירוסים באמצעות תכנים מניפולטיביים. דרך נפוצה היא קישורית המנוסחת בסגנון: "אם ברצונך להסיר את עצמך מרשימת תפוצה זו, לחץ כאן". אלא שלחיצה עלולה להפיץ וירוס שיזיק למחשב ועלול לגרום לאובדן של מידע יקר ערך..." אלא, שבפסק דין חדש יותר, בע"א 4704/20יונתן בן עמי נ' FACEBOOK IRELAND LTD, נקבע כי הסירוב להשתמש בלחצן "הסר" הוא בלתי לגטימי, ויכול להוות אינדיקציה לחוסר תום לב:
"התנהגות שלא בתום-לב מצדו של נמען, עשויה להשליך גם על היקף הפיצוי המגיע לו... כך בפרט לגבי תביעות ספאם, כאשר הסמכות לפסיקת פיצויים לדוגמא, ממילא נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט... בעניין זה... הסירוב הבלתי- לגיטימי להשתמש בלחצן ה'הסר' ... אין מקום לפסוק פיצוי כספי כלשהו".
האם בקשת ההסרה נשלחה מכתובת מייל שונה מזו שנרשמה לשירות? לחלק מה"טרדנים" מספר כתובות מייל ידועות, המפורסמות במקומות שונים (ולמשל, בדקו את שם התובע בגוגל). בדקו: האם קיבלתם תכתובות גם מכתובות אלה?
האם קיבלתם הודעות מכתובת דוא"ל שאינה מזוהה (ושלא נרשמה לשירות) ובה "הערות" בדבר פגמים צורניים שונים בהודעות ששלחתם? למשל – אי הופעת המילה "פרסומת" בכותרת ההודעה; אי ציון שם מלא וח"פ של השולח; וכיו"ב הערות טכניות?
כמובן, שימוש בכתובות דוא"ל או מספרי טלפון שונים, נועדלהטעות – כדי להראות לבית המשפט תמונה מתמשכת של התעלמות מהנמען ומבקשותיו (על אף שבפועל, ההודעות זוהו במערכת שלכם כאילו הגיעו ממספר שולחים שונים ולא משולח אחד). במהלך כל הזמן ממשיך הטרדן "לצבור" הודעות, בכדי להגדיל את סכום תביעתו.
מה התובע מספר על עצמו בכתב התביעה? האם ניתן לבדוק את זה? נתקלנו במקרה בו תובע סדרתי פרסם על עצמו, תחת כל עץ רענן, כי הוא עוסק רבות בהתנדבות ואף זכה בפרס חשוב וידוע בגין כך. אלא, שאנחנו בודקים כל פרט כזה. איתרנו את רשימת הזוכים בשנה הספציפית, ושמו של התובע כמובן לא הופיע ברשימה זו (ואל דאגה. שמרנו כמה הפתעות כאלה גם לחקירה הנגדית...).
בררו, מה מספרים בעלי עסקים אחרים? זאת יש לדעת, כי על כל פסק דין שמתקבל בעניינו של תובע סדרתי, יש תיקים רבים בהם התובע פשוט מסתלק מן התביעה לאחר שנוכח בדיון המוקדם, שנפל על "שופט קשה".
ההסתלקויות האלה אינן מתועדות, אך בפורומים של בעלי עסקים, ולמשל ב"פייסבוק", המקרים האלה נידונים ומסופרים וניתן למצוא שם פרטים רבים (למשל פרוטוקולים של דיונים בהם קביעות שאינן נעימות לתובעים), בהם ניתן להשתמש.
אנו מקווים כי הכתוב סייע לכם!
אנחנו, כמובן, מכירים את התחום על בוריו, ובכלל זה את הטרדנים, וכן את כל ה"טריקים" וה"שטיקים" שנכתבו בספר (וגם כמה כאלה שלא נכתבו).
אנחנו אוהבים את העבודה שלנו. אם תרצו, נשמח לייצג אתכם, ונעשה זאת ביצירתיות, במיומנות, ובאומץ.
שלכם, איתן שמיר ואלכסנדרה בוגטירוב, עורכי דין