בפוסט הקודם (כאן) כתבנו, כי ההחלטה בדבר מקום ההתאגדות שונה בדרך כלל מהחלטות אחרות שיזם מקבל – בעיקר בגלל שני אלה: המועד בו ההחלטה מתקבלת (שהוא סמוך לתחילת חיי המיזם) והמועד בו ניתן למנוע את הנזקים הצפויים מהחלטה שאינה נכונה (בעוד בתחילת חיי המיזם, המניעה זולה - בהמשכו, התיקון עלול להיות יקר).
בעוד בכל הקשור בהחלטות לגבי המוצר שלכם והשוק הרלוונטי, השותפים להחלטה ברורים יחסית וקרובים לבית (אתם והמשקיעים שלכם), בכל הקשור למקום איגוד החברה, יכול ויהיו לכם שותפים אחרים, נוחים פחות – ולמשל, רשויות המס בישראל או במקום אחר.
חשוב להקדים ולומר, שהנחתי היא שאם אתם קוראים את הפוסט הזה, אתם ישראלים או שמרכז חייכם הוא בישראל (או לפחות ששפת אימכם היא עברית). בהנחה שכל אלה נכונים – הרי שברירת המחדל שלכם היא התאגדות בישראל. לכן, למרביתכם, השאלה איננה האם להתאגד בישראל או לא (כי אם אתם רוצים לשכור כאן משרדים, לשלם כאן לעובדים וליועצים וכיו"ב אתם תתאגדו כאן) אלא האם יש להתאגד גם בחו"ל ומה יהיה התפקיד או המיקום בשרשרת הערך של החברה הישראלית אל מול זו בחו"ל.
ולמשל: איזו חברה תחזיק בקניין הרוחני? איזו חברה תהיה הגוף המשפטי המבצע מכירות? איפה ימוקם מרכז הפיתוח?
בשנים האחרונות עסקתי בתחום הסייבר. כעורך דין, ולאחר מכן כבכיר בשתי חברות שאוגדו בחו"ל והיו להם מרכזים בישראל, כל אחת בהתאם לעיסוקה (לאחת – מרכז פיתוח ולשנייה - שיווק ומכירות).
בעוד חלק מהשיקולים הם שיקולים שבעיקרם הם שיקולי נוחות או שיקולים כלכליים, ישנם מיזמים החייבים להתאגד מחוץ לישראל פשוט מטעמי רגולציה וולמשל - רגולציה הכרוכה בייצוא בטחוני מישראל לחו"ל.
כמובן, שהתאגדות בחו"ל לבדה היא תנאי הכרחי אבל לחלוטין לא מספיק. למשל, על מנת להימנע מהרגולציה הספציפת הזו, חייבים להתקיים תנאים רבים נוספים - ובכלל זה פיתוח של הקניין הרוחני מחוץ לישראל, על-ידי תושבים זרים, אי תחולה של אמנות בינ"ל כאלה ואחרות במקום ההתאגדות ו/או הפיתוח, ותנאים רבים (רבים רבים) נוספים. זה מסובך, מעצבן, ואפשרי.
נתקלתי במקרים בהם יזמים מוכשרים ומוצלחים התאגדו כאן בישראל מבלי להכיר את הרגולציה הרלוונטית לתחום עיסוקם – והם "נתקעו" עם מוצר או שירות מעולים שלא הייתה להם שום דרך למכור ללא תהליכים מורכבים, ארוכים, יקרם ומסובכים מאד.
באחד המקרים האלה, החלטה פשוטה וזולה, לו התקבלה בתחילת חיי המיזם, הייתה חוסכת תלאות רבות (ומביאה ליזמים הרבה יותר כסף).
מיזמים רבים מתאגדים בישראל, עושים כאן "פיילוט" ופורצים לאחר מכן עם המוצר או השירות שלהם לשווקים בחו"ל. רוצים לגייס שותפים עסקיים (מפיצים וכד') אמריקאיים? אם אתם לא מאוגדים בארה"ב, יהיה לכם קשה.
וגם כאן - זהו תנאי הכרחי אבל לא מספיק. כפי שישמח להסביר לכם כל יזם ישראלי שעשה מהלכים דומים, אתם גם חייבים להכיר ולהבין את שוק היעד שלכם ואת המנטליות של השוק ושל שותפיכם העסקיים. וגם - כשתרצו לשווק את הפתרון שלכם לשוק המקומי – תידרש מכם נוכחות משמעותית מקומית, ולמשל; משרדים, צוות שיווק ומכירות, צוות הנהלה וכיו"ב.
אחד המקומות בהם ראיתי לקוחות שלי "נופלים" שוב ושוב, הוא הניסיון לשווק את הפתרון שלהם, מוצלח ככל שיהיה (ולחלקם היו פתרונות מוצלחים מאד) "בשלט רחוק" – כלומר ללא נציגות משמעותית בטריטוריה הרלוונטית מעבר לאנשי מכירות מקומיים (אמריקאיים, כלומר יקרים להחריד).
רוב המיזמים ממומנים בשלב הראשון ע"י אנג'לים, ובמרבית המקרים (אם כי לא בכולם) אחת היא להם אם להשקיע בחברה שמאוגדת בישראל או בחו"ל, ובלבד שנחה דעתם שזכויותיהם כמשקיע מוגנות. השאלה הזו רלוונטית יותר לכסף היותר גדול. ככל שתרצו להביא כסף מקרן אמריקאית למשל, קרנות כגון אלה נוטות פחות (אם בכלל) להשקיע במיזמים שהם לא אמריקאיים או נחזים להיות כאלה. וגם כאן (מה לעשות...) התאגדות בארה"ב היא תנאי הכרחי אבל בוודאי לא מספיק... המלל שמופיע למעלה בעניין הזה מתאים בדיוק גם כאן.
ליזמים רבים, בגלל הקרבה הביתה, נוח לבצע כמה שיותר פעולות, בוודאי בשלבים הראשונים לקיומו של המיזם, בישראל.
אתם יודעים וקל לכם לשכור כאן משרדים, יועצים ועובדים. אתם יודעים להביא כסף ראשון מאנג'לים ישראלים. הגדרה נכונה מראש של תפקידה של החברה הישראלית בשרשרת הערך, כזו שמבוצעת לאחר קבלת ייעוץ מיסויי (לרבות Transfer Pricing) ואם יש צורך - גם בראי הרגולציה, תחסוך צרות למכביר – אלא אם כן אתם רוצים את רשויות המס בישראל נושפים בעורפכם שניה אחרי שהתחלתם לראות מזה כסף (ויותר גרוע, שניה לפני).
מתכוונים לשכור עובדים (או נותני שירות בחשבונית) במקום מסוים? נפלא. דיני העבודה (כן, גם לגבי נותני שירות...) הם טריטוריאליים מטבעם - והם אלה שיחולו. ולמי שחושב על ימי חופשה, דמי הבראה וכיו"ב - חשבו שוב; מה לגבי הגנה על הקניין הרוחני שלכם מול עובדיכם (ולמשל: ישנם טריטוריות הקובעות, כברירת מחדל, תמלוגים שישולמו לעובד בגין פטנט השייך לחברה)? מה לגבי תניות אי תחרות, המגבילות מטבען את חופש העיסוק של החתום עליהם? כל אחד מאלה מצריך ייעוץ משפטי בטריטוריה הרלוונטית.
גם דיני החברות בישראל דומים הרבה יותר לאלה האמריקאיים מאשר לאלה באירופה; חלק מהדינים האירופאיים יהיו מאד לא "אינטואיטיביים" ליזמים, ואפילו לעורכי דין, ישראלים. באמתחתי סיפורים מסמרי שיער על חודשים רבים שבוזבזו בשל אי הבנות ואי תיאום ציפיות בין עורכי דין ישראלים למקביליהם בחו"ל - ולמשל בהולנד, הונגריה, צ'כיה ומקדוניה.
מה משטר המס שתחפצו שיחול על המיזם? האם תוכלו ליהנות משיעורי מס מפוחתים בטריטוריות שונות? מאיפה אתם (אישית) תעניקו שירותים לחברה? ולמשל, מבנה נפוץ יחסית הוא חברה אם המאוגדת בחו"ל, המחזיקה בקניין הרוחני ומבצעת מכירות, עם מרכז פיתוח או מרכז מכירות בישראל; במקרה כזה, חשוב כמובן להימנע מתחולת משטר המס הישראלי על הפעילות כולה. הבדיקה הראשונית תלויה הן בדין הישראלי והן בדין הרלוונטי בחו"ל; כך למשל, אחת החברות בהן כיהנתי הייתה מאוגדת בהולנד – הקניין הרוחני הוחזק בהולנד והמכירות בוצעו על-ידי הישות המשפטית המקומית; אך כל פעילות הפיתוח, השיווק והמכירות בוצעו מישראל באמצעות שירותים במודל קוסט פלוס שניתנו ע"י חברה ישראלית בבעלות מלאה של ההולנדית. במקרה זה היה חשוב להגדיר מראש מה תפקידה של כל חברה; לוודא שמצד אחד מצליחים להימנע ממשטר מס ישראלי אבל מצליחים להחיל את משטר המס ההולנדי (וכן, הם יותר בררניים ממה שאתם חושבים בעניין הזה והאכילו אותנו מרורים...) וכן שמתבצעת עבודת Transfer Pricing נכונה – כלומר ההסכם בין החברות מוגדר באופן שהיזמים לא ייחשדו בהברחת רווחים רק כדי להימנע ממשטר מס ישראלי.
בפוסטים הבאים, נרחיב קצת לגבי כל אחד מהסעיפים לעיל; מטעויותי אני למדתי, ואני מקווה ללמד גם אתכם.
הפוסט עניין אתכם? הישארו מעודכנים; ניתן להירשם לרשימת התפוצה של המברג כאן.
אני הכי טוב במה שאני עושה. רוצים שהמברג יחשוב גם למענכם? כתבו לי: eitan@eislaw.co.il;
או בווצאפ - +972-52-5903675.