אני רוצה להתייחס באופן ספציפי לשאלה שנתקלתי בה פעמים רבות בחיי המקצועיים, הן כעורך דין והן כיזם ואיש הייטק.
איגוד חברה בטריטוריה או באופן שאינם נכונים יכולים להיות טעות יקרה, כלומר כזו שתיקונה, בהמשך הדרך, יעלו זמן וכסף מיותרים לחלוטין, ושבאמצעות השקעת משאבים מעטים בתחילת הדרך, ובעיקר באמצעות תהליך חשיבה נכון ולוגי, ניתן למנוע או למזער. השיקולים הם רבים (מסחריים; משפטיים; מיסויים), ואנחנו ננסה להתייחס אליהם בסדרת הפוסטים הזו.
כל יזם חייב לקבל בתחילת הדרך החלטות בסיסיות בקשר למיזם שלו. אני מאמין (הן בחיי המקצועיים והן בחיי האישיים) בלעשות חזק ומהר, ואם טועים – מאלתרים, מתקנים, ומתקדמים.
עצם העשייה הוא העניין, בין אם המיזם נכשל או הצליח, וטעויות (אם הן זולות) הן נכס יקר ערך, וטעות זולה לפעמים מועילה יותר מהצלחה; לא טעית, לא למדת.
שאלו פעם את לי אייקוקה, יו"ר קרייזלר ואחד התיעשיינים המשפיעים ביותר מאז ומעולם, מה המתכון להצלחה. הוא ענה בקצרה "החלטות טובות". לכשנשאל איך מקבלים החלטות טובות הוא ענה "ניסיון". כשהוא נשאל איך צוברים ניסיון, הוא ענה "החלטות גרועות".
הבנתם.
החלטות גרועות וטעויות הם חלק מהעניין, ובלעדיהם – אין יזמות. אבל, וזה חשוב, אני תמיד מנסה לטעות טעויות זולות. טעות זולה – היא נכס אדיר. טעות יקרה, היא ... טוב, על הפנים.
או, במונחים מעשיים:
נכון - להשקיע כמה אלפי שקלים בבניית תכנון מיסויי ומשפטי נכונים של מיזם חדש, בין אם יקרום עור וגידים ובין אם לאו – אחלה. ילך – ילך, הצלחתם, לא ילך – לפחות למדתם מה לא, וזה לא הרג אתכם.
לא נכון - למשכן את הבית כדי לפתוח מסעדה. זו טעות שכן יכולה להרוג אתכם.
העיקרון הזה רלוונטי אפילו לבלוג הזה. הבלוג הזה, והפוסטים שאני כותב בו, הוא בדיוק "טעות זולה". זו מדיה חדשה בשבילי, וכל פעולה כאן מצריכה השקעה ולימוד. הזמן שלי יקר; אני גובה לא מעט כסף לכל שעת עבודה, ואילו כאן - אני משקיע שעות רבות בכתיבה שאין ממנה הכנסה מיידית.
אבל, וזה אבל חשוב, ההשקעה של הזמן שלי כאן, נועדה להניב תועלות שאינן מיידיות; כמו שיפור יכולת הכתיבה שלי, קריסטליזציה של המידע שצברתי במהלך הזמן (ועל הדרך גם – בדיקתו, שיופו, סידורו, הבנה ותיאור של התהליכים הלוגיים שאני פועל לפיהם כבר שנים באופן אינטואיטיבי) ובעיקר – לימוד עצמי של איך המכונה שנקראת עו"ד איתן שמיר - פועלת; תועלת תצמח לי מזה בכל מקרה.
התשובה פשוטה. איגוד חברה היא פעולה המבוצעת בתחילת חיי המיזם, כשכולו אפוף אי ודאות; מרבית המיזמים ישתנו שוב ושוב ושוב. הרעיון ישתנה, קהל היעד ישתנה, המוצר ישתנה... חיי הסטארטאפיסט הם דינמיים - זה פשוט אינהרנטי לעניין ("זה פיצ'ר, לא באג").
כמו שכתבתי לעיל - הבעיה העיקרית היא, שאיגוד חברה במקום או באופן שאינם נכונים יכולים להיות טעות יקרה, כלומר כזו שתיקונה, בהמשך הדרך, יעלה זמן וכסף מיותרים לחלוטין, ושבאמצעות השקעת משאבים מעטים בתחילת הדרך ובעיקר באמצעות תהליך חשיבה נכון ולוגי, ניתן למזער או למנוע.
התהליך הזה איננו מוגבל לעולם המשפטי גרידא; הוא אפילו לא העניין הראשון במעלה שאותו יש לשקול.
כאן, צמחה לי תועלת רבה גם מהיותי יזם ואיש הייטק – עסקתי בזה משני הצדדים, המשפטי והיזמי, וגם טעיתי (ולקוחותיי טעו) לא פעם ולא פעמיים. טעינו מספיק כדי לצבור נסיון וכדי להיות מסוגלים לתת מידע שיש לו ערך.
בפוסט הבא, נתחיל לדבר תכלס. אבנה לכם תרשים יפה שמתאר את השיקולים הרלוונטיים, ואפילו אתן לכם סדר פעולות מוצע; אם קראתם את הפוסטים שלי ולא למדתם משהו חדש – בזבזתי לכם (ובעיקר לעצמי) את הזמן.
הפוסט עניין אתכם? הישארו מעודכנים; ניתן להירשם לרשימת התפוצה של המברג כאן.
אני הכי טוב במה שאני עושה. רוצים שהמברג יחשוב גם למענכם? כתבו לי: eitan@eislaw.co.il;
או בווצאפ - +972-52-5903675.