19 Feb
19Feb

אז תאמרו - וכולם אומרים - "נסביר לשופט, אני בקושי מרוויח, אני לא ספאמר (או) לא התכוונתי להטעות (או) מה הקשר ביני לבין נגישות, אני בקושי מקבל אנשים במשרד, הוא בטח יבין!". אז זהו. זה לא עובד ככה.

ראו סרטון שלנו בנושא, כאן (ובאותה הזדמנות - סמנו לייק, כתבו תגובה, עקבו אחרינו ובעיקר - שלחו לכל עסק שאתם מכירים! עזרו לנו להפיץ את הבשורה!)

כשאנחנו שומעים את צמד המילים "תביעה ייצוגית", אנחנו חושבים, אינסטינקטיבית, על רשתות ענקיות כגון פלאפון או שופרסל, ועל איזו תביעה בגין כך שלא גילו לצרכן את המשקל האמיתי של חבילת וופלים, או לא פרסמו את המחיר המדוייק של עסקת סלולר. 

נודה על האמת - יש בינינו ששמחים מאד, בינם לבינם, על כך שה"גדולים" חוטפים, ואכן - זו המטרה שלשמה נחקק החוק מלכתחילה.  

אלא, שלאחרונה קיימת תופעה של "זליגת" תביעות ייצוגיות מהרשתות הגדולות, בעלות הכיסים העמוקים והמיוצגות היטב על-ידי עורכי דין - לעסקים קטנים שבקושי מעסיקים עובדים - אם בכלל.

רוצים דוגמאות? יש המון: 

לפי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת - "עורכי דין תובעים עסקים כדמי חסות" צפו וקראו כאן;

בנוסף, ראו כתבות (מעריב כאן, טיים אאוט כאן) בגין עשרות תביעות ייצוגיות שהוגשו כנגד מסעדות, בגין "אי פרסום הסדר נגישות" באתר האינטרנט שלהם; 

כתבה נוספת, כאן

חיפוש פשוט בגוגל יעלה דוגמאות רבות נוספות

מהי תביעה ייצוגית? 

זהו הליך משפטי שמאפשר לתובע לתבוע בשל נזק קטן (למשל, כמה שקלים), אך "לייצג" קבוצה של עשרות אלפי אנשים אחרים שסבלו מאותו נזק. תביעה כזו מוגשת ע"פ חוק התובענות הייצוגיות, שנחקק בשנת 2006.  

החוק לוקח בחשבון שאף אחד לא יתבע בשל נזק פעוט שנגרם רק לו, ולכן - מאפשר לתובע לייצג קבוצה, ובמכפלות המתאימות - התביעה הופכת למשתלמת. 

הבעיה מתחילה בכך, שהתובע צריך "להעריך" את גודל הקבוצה, וכן "להעריך" את הנזק שנגרם לקבוצה, וכפי שתראו מטה - ההערכה הזו מצטברת לידי סכומים משמעותיים.

אם לא די בכך - מוגשות כל העת תביעות שרובן עוסק בעניינים פעוטים וחסרי חשיבות, שלא מסייעים לציבור במאומה - מלבד העשרת כיסי עורכי הדין המגישים אותן ואת שותפיהם, מייצגי הקבוצה.     

למה מוגשות היום הרבה יותר תביעות ייצוגיות כנגד עסקים קטנים? 

רשתות המסחר הגדולות, החמושות בגדודי עורכי דין, מכירות היטב את החקיקה הקיימת בתחומי הצרכנות, פרטיות וספאם, שהולכת ונהיית מורכבת ומסועפת יותר ויותר.  

פעם, זו הייתה "מכה" שהייתה שמורה לעסקים ענקיים כמו פלאפון או שופרסל, אלא שהחוק הפך בינתיים מסובך ומורכב מדי. אותה נוכחות דיגיטלית שהייתה מקושרת רק עם עסקים ענקיים, יהיום מצויה בידי כולם (אתר, עמוד אינטסגרם, דיוור ללקוחות), והעסקים הגדולים פשוט למדו להתמודד. 

יש להם מחלקות משפטיות איכותיות - ומי כמונו יודעים, גם אני וגם סשה ייצגנו ועדיין מייצגים עסקים גדולים. מה נשאר לתובעים הסדרתיים, שהם - בסופו של יום - יזמים כלכליים? פשוט! לתבוע עסקים קטנים! 

הפשרה עם עסק קטן לפעמים (טוב - תמיד) מהירה יותר, בשל הפחד מהתמוטטות; פעמים רבות, עסק קטן יעדיף לשלם 70,000 ש"ח כנגד פשרה, מאשר לשלם סכום זה לעורכי דין; הרי אף אחד לא מבטיח לו שהוא ינצח בתביעה.

תאמרו, אבל מה כל כך מיוחד בתביעות ייצוגיות? למה הן מסוכנות יותר? 

פשוט! תביעה ייצוגית מוגשת בדרך כלל על הסך המקסימלי שקבוע בחוק, ללא אגרה (למשל בתביעות שקשורות לנגישות) או באגרה נמוכה, וסכום התביעה מבוסס על "הערכות", שאין להן קשר למציאות.

התביעה מוגשת פעמים רבות בלי לשלוח מכתב מקדים, וברגע שהיא נוחתת בידיכם, אין עם מי לדבר - אלא עם עורך הדין שהגיש אותה, ואתם לא עושים עליו שום רושם. מכאן - זה משחק מכור של סחטנות, וכזה שאין לכם שום סיכוי לנצח בו.  

כמובן ש"הערכה" כזו תהיה מספיקה להגיע ל-2,500,000 ש"ח (סכום התביעה המקסימלי בבית משפט השלום), וכך - עסקים של אישה אחת שכל המחזור שלהם בקושי מגרד את ה-200,000 ש"ח בשנה, מוצאים אתם עצמם מתמודדים עם המכה הזו.   

עד שרואים בכלל שופט, בדיון המוקדם, אנחנו כבר אחרי החלק העיקרי בתיק - כתיבת התגובה לתובענה ייצוגית והתצהיר שמצורף לה, ורק העלות של זה מגיעה לעשרות אלפי שקלים (מדובר על עשרות שעות עבודה). ואגב, את השופט בכל מקרה זה לא מעניין.

ואז הבנק מתקשר... 

ואתם יודעים מה והכי גרוע? תביעה ציבורית חייבת להיות מפורסמת מיד בפנקס ציבורי (פנקס התובענות הייצוגיות). מייד אחרי הגשת התביעה, לפעמים - עוד לפני שהגיעה בדואר, הבנק מצלצל ומתחיל לשאול שאלות, שלא לומר - סוגר באופן מיידי את כל קווי האשראי. מה קורה לאחר מכן, אתם יכולים, בוודאי, לדמיין.

ושוב, השופטים? הם בכלל לא ערים לנזק הזה, בטח לא בבית המשפט השלום, ואני כבר פגשתי כמה שופטים שהזדרזו לאשר תובענות ייצוגיות, סתם כי רצו "לנקות שולחן".  

מה הפלא שבעלי עסקים נכנעים לסחטנות, ומעדיפים לשלם 70,000 ש"ח מייד, במקום לשלם סכום דומה לעורך הדין שייצג אותם? הרי אף אחד לא מבטיח להם שינצחו. ומה אם התביעה תאושר בכל מקרה? 

רוצים לדעת כיצד להגן על עצמכם? בשביל זה אנחנו כאן! צרו עמנו קשר, ואנחנו נסייע לכם לעמוד בכל הוראות החוק, או נגן עליכם ככל ש(חס וחלילה) קיבלתם תביעה ייצוגית!

סשה ייצגה משך שנים את שירותי בריאות כללית, ואילו אני - ייצגתי, ועודני מייצג, גופים גדולים בענפי המסחר, התקשורת והסייבר. 

אלא, שמרגע שבחרנו לעזוב את המשרדים הגדולים ולהקים משרד משל עצמנו, הרי שגם אנחנו הפכנו להיות עסק קטן; וכולנו באותה סירה!

גם לעסקים הקטנים מגיע ייצוגי משפטי כמו לגדולים, וזו שליחותנו!.

שלכם בנאמנות, איתן שמיר וסשה בוגטירוב, עורכי דין